יורם אמרני ספד:
״קשה לכתוב את זה אבל קיוויתי שנחטפת, בכל זאת עד אתמול 11 יום שלא ידעו מה איתך ואורון אחיך אישתו והילדים ונראה אתכם מתישהו על המסך. כקיבוצניק מבארי לא עיניין אותך כסף בטח לא נדל"ן כי מבחינתך היית במקום הכי יפה בעולם, שקט, פסטורלי עם מידי פעם קצת פיצוצים אבל זה משהו שבשיגרה, והיית בא לבקר ותמיד מראה לי את השעון על היד שלך, זה היה הבייבי שלך הדבר הכי חשוב בעולם, אבל מה שווה שעון שאין מי שיענוד אותו והזמן בו עומד מלכת, מה שווה כל הנוף הזה שמשקיפים עליו מהקיבוץ אם אין מי שיהנה ממנו, ויעבד את האדמה, ובאותה אדמה אתה ואחיך ובני משפחתו הופכים לחלק מהנוף דוממים משקיפים על הקיבוץ. משתתף בצער המשפחה. יהי זיכרכם ברוך טלטול, אורון, יסמין, תאיר, תהל למשפחת בירה השם יקום דמכם.״

קרן נבוש ספדה: ״ספרי לי על בני המשפחה שלך?"
– "כמה טוב שאת שואלת, את יודעת שעד עכשיו אף אחד לא שאל אותי את השאלה הזו? טל (62) היה דוד מקסים עם לב רחב שאהב מאוד לבשל, בעיקר אוכל פרסי; אורון (44) היה איש משפחה ואבא למופת; יסמין (51) היתה אישה ואמא מדהימה שלא הפסידה אף משחק של ארגנטינה; לתאיר (22) היו הרבה חלומות על אמנות ולב רחב ותהל? תהל (15) עוד לא הספיקה לטעום מהחיים, היא היתה מלאת שמחת חיים וחוש הומור"
בתחילת השבוע רצינו לדבר בתוכנית עם בתיה אופיר. היא אחותם של טל ואורון בירה, גיסתה של יסמין (אשתו של אורון) והדודה של תאיר ותהל, הבנות של יסמין ואורון. כולם מבארי.
היא כבר ידעה שתאיר נרצחה, אבל עוד קיוותה שהשאר בחיים. ובכל פעם כשרצינו לדבר איתה היא קיבלה הודעה על כך שבן משפחה נוסף אינו בחיים ואמרה שאיננה מסוגלת לעלות לשידור.
יום אחרי יום, המתנה קורעת עצבים ולב. זה נמשך 12 ימים. ואנחנו איתה.
הבוקר היא שלחה לנו את ההודעה הזו:
"אשה ברחה מבשורה…
והבשורה המרה רדפה אחריה והשיגה אותה.
בצער עמוק ובלב כבד,
אני מבשרת לכלכם:
בני משפחתי: טל, אורון, יסמין, תאיר ותהל, נרצחו על ידי בני עוולה.
אהובי נפשי, כל אחד מהם עולם ומלואו !
נזכור אותם ולעולם לא נשכח"
חמישה מבני משפחתה נרצחו בטבח בבארי.
וכמה כוח ואופטימיות יש בה למרות הכל? הבטחתי לה שלעולם לא נשכח אותם.״