אביו ספד לו:

"שישוש אוהבי, יקירי הייחודי ברשותך כתבתי הספד, איך מתמצתים חיי אדם? בפעם האחרונה שכתבתי לך זה היה בבר מצווה, איזה הורים גאים היינו. אמרתי שאני הייתי בילדותי כל כך שובב שלא מגיע לי ילד כמוך – אהוב ויקר", ספד בקול רועד, "עוד הרבה יסופר ולא כאן המקום להרחיב, אבל אתה יחיד ומיוחד. ספגת מכולם, דמותך עוצבה בחיבור בין מזרח ומערב, חילונים ודתיים, קיבוצים ועירוניים. בני ישראל, יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. למדת להוקיר ולאהוב את כולם אשר נולדו בצלם.

"השקט הפנימי שלך כבש ללבות, החיוך האדיב והשפה הפשוטה והמתחשבת שלך נישאו רחוק. אנו גאים בך מאוד. כשהייתם קטנים אני ואמא אמרנו לכם 'היזהרו, אל תעשו דברים לא מכובדים שלא יגידו הבנים של שאול ודניאלה התנהגו כלא כראוי'. ואתה היית ילד מקסים שמרת עם כבודנו והיום אנחנו ההורים של שי מתכבדים בכבודך. בני האוהב, גידלנו אותך לאהבת ישראל, בבית ספר התיכון מקבוצת יבנה, ינקת את אהבת הארץ מגיבורי הארץ: ניצולי שואה ולוחמים".